פרסומת בפייסבוק קראה לי לעיין בפרויקט השגרירים של משרד החוץ הישראלי, שם גיליתי שנציב שירות המדינה, משה דיין, הוא בעצם בחורה חייכנית ומרשימה. התרגשתי מאוד לראות שתפקיד כל כך בכיר במדינתנו השמרנית-למדי, מאוייש על ידי טרנסקסואלית. כשפרסמתי את התמונה המשעשעת באלבום "שגיאות ושגיעות" שלי בפייסבוק, היו שטענו ששמחתי על קידום תנועת הטרנסג’נדרים בישראל מוקדמת, ושמדובר באחת מהשגרירות של ישראל.

אבל כבר באותו הלילה, זימנו לי החיים צירוף מקרים משעשע. בזמן שחיפשתי אחר מידע באתר בנק הפועלים (פעולה מייגעת כשלעצמה, בגלל מבנה קלוקל והררי מידע לא-רלוונטי שמונעים ממך למצוא את מבוקשך במהירות), נתקלתי לתדהמתי בשגרירה ההיא, מהצהריים – שכפי הנראה מחלטרת גם בבנק הפועלים בזמן שהיא בארץ, בחופשת מולדת.

ביום שגרירה, בלילה יועצת השקעות במט"ח:

באופן פרדוקסלי, בבנק הפועלים בחרו בתמונת הבחורה בעלת פיצול האישיות (או שפע הג’ובים, תחשבו כמה פרוטקציה יש לה) כדי לקשט עמוד מידע שעוסק בשאלת-האמון. באותו הרגע האמון שלי נעלם כליל, התחלתי לחשוד ולתכנן כיצד אעביר את כל הוני לאחסון תחת הבלטות במקום לסמוך על הבנק שמעסיק את האשה בעלת אלף התפקידים. עם העמלות שאני משלם לבנק, והמיסים הנוראיים שאני מקריב מדי חודש למדינה, אני מצפה שהבנקאים והשגרירים יהיו במשרה מלאה, ושיטרחו לרכוש בגדים חדשים במקום ללבוש את אותה חליפה שוב ושוב.

נפשי הרגישה לא ידעה צער על אותה בחורה מוכשרת, שנאלצת לעבוד בשתי משרות קשות ותובעניות, מבלי שתספיק אפילו להחליף את בגדיה ולהתרענן מעט בין לבין. במציאות הכלכלית של ימינו, ולאור המחאה החברתית, החלטתי להביא בפניכם – באופן בלעדי – את סיפורה קורע הלב של ע’ (אות בדויה), שהוא בעצם הסיפור של כולנו.

היא מעבירה קורסים מקוונים במכירות:

עוזרת לאנשים לנסח את קורות החיים שלהם (בכל זאת, הסברה זה המקצוע שלה):

מעבירה סדנאות וחוגי העצמה לנשים:

משלימה הכנסה כאשת כוח אדם בניאגרה:

נותנת שירותים רגישים במיוחד…

מכינה אנשים למבחני TOFEL:

מזייפת את קורות החיים שלה בניסיון למשוך אנשים להונאת אינטרנט מטופשת:

מנסה לתפוס מונית ברומניה (על חשבון משלם המיסים הישראלי?!)

גורסת ניירות רגישים להנאתה:

מעניקה תארים באוניברסיטת פרנסיס-מריון:

כבחורה ערכית, היא עוזרת לחרשים ולקויי שמיעה:

עוסקת ברפואת שיניים (התמחות בכתרים):

ועוד ועוד.

הבחורה הנחמדה הזו מדגימה נקודה מאוד משעשעת, ובו בזמן בעייתית: שימוש בצילומי אילוסטרציה לאתרים רציניים, דוגמת אתר משרד החוץ הישראלי ואתר בנק הפועלים, עלול לעתים לגרום לנזקים חמורים ביותר למותג. העובדה שהיו גולשים שקיבלו את הרושם (המוטעה מהיסוד) שמדובר בשגרירה אמיתית, מראה עד כמה התדמית שאנחנו מייצרים כשאנחנו מקימים אתר אינטרנט היא בעלת-השפעה, ועד כמה מגוחך הכל נראה כשהשטות הזו מתגלה בשיטוט אגבי ברשת.

כלקוח של בנק הפועלים, הגעתי לתמונה הזו לגמרי במקרה. בכל יום אחר, סביר להניח שהייתי מתעלם ממנה, כמו שאני מתעלם בדרך כלל מהצילומים הקלישאתיים של נציגי השירות החייכנים עם המדונה, תמונות המשפחות המחייכות, הסטודנטים המאושרים היושבים על דשא ירוק תחת שמי פוטושופ כחולים. על אנשי העסקים הקופצים באוויר, הנושפת בסביון או לחיצת היד השחוקה – אין מה לדבר בכלל. הצילומים האלו פוגעים בעסקים שמשתמשים בהם. אצל הגולש המנוסה, שביקר באי-אילו אתרים בחייו וניחן בזיכרון טוב לפרטים ופרצופים, הם גורמים לחוסר אמון ומובילים לתחושה שמנסים לרמות אותו. התמונות התקינות פוליטית, שמראות אנשים "לא ישראליים" בעליל, יחד עם צילומים מדי-מהוקצעים של אנשים בפוזות ובשיק שמריח istockphoto מקילומטרים – יוצרות זרוּת וניכור כלפי מוצרים ושירותים ישראליים. וזה לפני שדיברנו על כאב הלב שאנו חשים כשאנחנו נפגשים בע’, הנאלצת לעבוד בלמעלה מ-500 משרות בו זמנית, ועדיין לא מצליחה לממן לעצמה בגדים חדשים.

ולסיום, הנה תמונה שלי עם ע’: