מדריך עסקי - אילוסטרציה של משרד

הקמת עסק חדש: האם לפתוח עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע"מ?

למרות שזה נשמע מסובך, בחירת סוג העסק היא תהליך פשוט למדי, שלא צריך לקחת יותר מדי זמן. מה ההבדלים בין "עוסק פטור", "עוסק מורשה" ו"חברה בערבון מוגבל", ובאיזו מבין האפשרויות כדאי לכם לבחור לפני שאתם מתחילים את הקריירה העצמאית שלכם

מאת: טל איתן · נושאים: ,

כבר בשלב הראשוני לפעילות העסקית שלכם, תצטרכו לקבוע את סוג העסק שאתם מעוניינים להקים. החוק מחייב רישום מיידי, לא יאוחר מיום תחילת הפעילות. אתם יכולים להירשם לפני, אבל אסור לכם להתחיל בפעילות עסקית משום סוג, לפני שהסדרתם את הנושא כנדרש וכחוק. למרות שזה נשמע מסובך, בחירת סוג העסק היא תהליך פשוט למדי, שלא צריך לקחת יותר מדי זמן. הכל תלוי ביעדים שלכם, באופי העסק שאתם מקימים, במחזור העסקי הצפוי, ובאמצעי ההגנה שתרצו לתת לעצמכם. באופן כללי, מומלץ להתייעץ באיש מקצוע רלוונטי לנושא, משום שלכל עסק ולכל יזם הדרישות, הצרכים והתנאים המיוחדים לו. אבל לפני שתתחילו, אנסה לעשות קצת סדר בבלאגן, כדי לחסוך לכם את כאב הראש והבלבול שאני ספגתי בשנים הראשונות לפעילותי העסקית.

בישראל ישנן שלוש אפשרויות רישום עיקריות לפעילות עסקית המתאימה לעסקים קטנים ובינוניים: "עוסק פטור", "עוסק מורשה" ו"חברה/תאגיד בערבון מוגבל". אם נתקלתם במונח "עוסק זעיר", דעו שהוא כבר לא קיים היום, עקב הרחבת העוסק הפטור. בעוסק פטור מחזור העסקאות השנתי המקסימלי הוא כ-100 אלף ש"ח, ומי שחוצה סכום זה חייב להיות עוסק מורשה או חברה בע"מ. שימו לב שהכוונה כאן היא להכנסות (הכסף שנכנס לעסק לפני הוצאות ומסים) ברוטו.

בעלי מקצועות חופשיים מסוימים עשויים לחייב רישום כעוסק מורשה ללא קשר להיקף ההכנסות הצפוי. תחת סעיף זה נכללים אדריכלים, טכנאים, פסיכולוגים, עורכי דין, מנהלי חשבונות, רופאים, וטרינרים, בעלי בית ספר לנהיגה, סוחרי רכב, מתווכי או סוחרי מקרקעין וכו'. רשימת המקצועות מתעדכנת מעת לעת ויש לברר זאת טרם פתיחת העסק.

במקרה שהעסק שלכם צפוי לעבוד מול חברות גדולות, או מול השוק הבינלאומי, מומלץ לשקול להירשם כחברה בע"מ וזאת במטרה לספק לכם את ההגנה המשפטית הדרושה. במקביל, ישנן חברות שיוצרות התקשרות עסקית אך ורק עם חברות ולא עם עוסקים מורשים או פטורים, והרישום כחברה בע"מ יכול להקל על עמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרזים גדולים ופרויקטים משמעותיים. לצד זה, במקרים מסויימים נבקש להירשם כחברה בע"מ על מנת לספק הגנה אישית עלינו, כבעלי העסק. כך למשל, אם יש בעסק שלכם סיכון המחייב הגנה עליכם, כיזמים, מפני פשיטת רגל או תביעה – ההמלצה תהיה להירשם כחברה. לדוגמה, אם אתם מתכננים להקים גוף תקשורת עצמאי, קחו בחשבון שאתם הופכים, בו ברגע, לחשופים לתביעות מסוגים שונים ומשונים הנוגעים לתכנים שתפרסמו. במקרה כזה, ייתכן ותרצו לשקול שכבת הגנה נוספת, דרך רישום העסק כחברה. כך גם במקרה של עסקים שבהם תהליכי הרישוי משמעותיים וחלים על העיסוק כללי רגולציה שמחייבים או לכל הפחות מצדיקים רישום כחברה בערבון מוגבל.

עם זאת, עבור הרוב המוחלט של העוסקים, לפחות בתחילת דרכם, מומלץ להתחיל עם רישום כעוסק פטור וכך לחסוך כסף וזמן. אני תמיד ממליץ להתחיל כעוסק פטור (זה גם עושה חיים קלים בכל הקשור להתנהלות הפיננסית, שבעסק פטור היא קטנה ופשוטה בהרבה), ועם הגידול בהכנסות לעבור למעמד של עוסק מורשה.

ההבדלים העיקריים בין עוסק פטור לעוסק מורשה:

  1. עוסק פטור מרוויח פחות מכ-100 אלף ש"ח בשנה לעומת עוסק מורשה שמרוויח יותר (ללא גבול עליון, עודכן ב-2015/16).
  2. עוסק פטור אינו גובה מע"מ על שירותיו (וכך יכול להציע מחיר זול יותר ללקוחותיו, או שולי רווח גדולים יותר).
  3. עוסק פטור מדווח לרשויות המס אחת לשנה, לעומת עוסק מורשה המעביר דיווח חודשי או דו-חודשי, בהתאם לנפח הפעילות.
  4. עוסק פטור אינו מוציא חשבוניות אלא רק קבלות עם קבלת התשלום מהלקוחות.

עוסק פטור הוא המעמד המשפטי הנוח ביותר לאלו מביניכם שבוחרים להתחיל בקטן. הוא כמעט ואינו מצריך עבודה חשבונאית, ופוטר אתכם מהצורך בדיווח חודשי או בגבייה ותשלום של מע"מ. עוסק פטור אינו מנפיק חשבוניות – אלא רק קבלות – כך שלמעשה אתם מדווחים אך ורק על הכנסות בפועל. לעומת העוסק הפטור, העוסק המורשה מוציא חשבונית מס, ולאחר שהתקבל התשלום מנפיק ללקוח קבלה.

המעמד של חברה בע"מ שונה לגמרי מהעוסק הפטור והמורשה. התוספת הקטנה הזו, "בערבון מוגבל", מצביעה על כך שבעלי החברה, השותפות או התאגיד אינם אחראיים במישרין להתחייבויותיו. בעת פירוק חברה לא עלינו, בניגוד לעוסק פטור או מורשה, הנושים אינם יכולים לפשפש בחשבונותיו ובנכסיו של בעל העסק. באמצעות פעילות עסקית כחברה בע"מ, אתם מגנים על עצמכם מפני קטסטרופה.

חברה בע"מ מצריכה ניהול חשבונות כפול: על ידי מנהל חשבונות ורואה חשבון. את הנהלת החשבונות אתם יכולים לעשות בעצמכם, ואז לשלם רק עבור הדו"ח השנתי (סכום שנע בין 2,000 ל-4,000 ש"ח) אצל רואה חשבון. נוסף על כך, חלה עליכם חובת תשלום אגרת חברה בסכום של כ-1,000 ש"ח לשנה, ועלויות נוספות הנוגעות לתשלומי מיסים (תוכנת ניהול חשבונות, מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי אם אתם מעסיקים עובדים או את עצמכם).

עלות זו מקנה לכם, כאמור, הגנה משפטית במקרה של פירוק החברה. בנוסף, קחו בחשבון שעסקים רבים (בעיקר בעולם) עובדים אך ורק עם חברות ולא עם עוסקים מורשים/פטורים. בעסקאות גדולות רבות נכלל, כמעט תמיד, רכיב של אחריות משפטית: במקרה של איחורים במסירת השירות/מוצר, טענות בנוגע לשירות וכו'. במקרה כזה, מוטב לא לקחת את האחריות המשפטית על עצמכם, ולא לסכן את הנכסים שלכם ושל בני משפחתכם הקרובים (בני זוג, ילדים וכו').

למרות שבחברה בע"מ ניתן לקיים מהלך של "הרמת מסך" וכך לחשוף את הבעלים כאחראי למחדל המצריך את פירוק החברה וגביית החוב ישירות ממנו, מדובר במקרים יוצאי דופן שזה מגיע לעסקים קטנים ובינוניים – ובהנחה שלא ביצעתם שום פעולה בלתי חוקית, דוגמת מעילה או מרמה, המחייבת הפניית אצבע מאשימה אליכם. במקרה שעברתם על החוק, שום מסגרת משפטית-כלכלית לא תגן עליכם, ותיאלצו לשאת בתוצאות גם אם אתם בעליה של חברה בע"מ.

כמה דוגמאות להמחשת הבחירה בין מסגרות הפעילות:

רינה, חדווה ושלומי החליטו לפתוח עסק משל עצמם. רינה וחדווה עובדות כשכירות, ומעוניינות להקים את העסק במקביל לעבודתן הרגילה. שלומי, לעומתן, רוצה לנהל את העסק שלו ב-100% מהזמן, ולשם כך התפטר ממקום עבודתו.

רינה מעוניינת להקים חברה לתיווך מקרקעין. קשריה הענפים בתחום הנדל"ן והמיומנות שלה בזיהוי הזדמנויות עסקיות ובסגירת עיסקאות, נראים לה כנכס בפני עצמו והיא החליטה לצאת לדרך במשרד עצמאי.

חדווה, לעומתה, מתפרנסת מכתיבה, והיא החליטה לפתוח בלוג צרכני המסקר מוצרים לתינוקות וילדים.

שלומי הוא מאייר, העובד עם הוצאות ספרים, עיתונים ולקוחות שונים אחרים.

רינה חייבת להירשם כחברה בע"מ, מאחר והיא עוסקת בעסקאות נדל"ן ומקרקעין. במקרה הזה, החוק אינו מתיר לה לפעול בשום מסגרת אחרת, גם אם היקף ההכנסות שלה יהיה מצומצם.

על חדווה אין הגבלה חוקית כלשהי, והיא יכולה לבחור בכל סוג רישום. היא העריכה את הכנסותיה בשנתיים הראשונות בפחות מ-100 אלף ש"ח לשנה, ולכן נוטה לבחור ברישום כעוסק פטור. אולם לאחר שהתייעצה עם אנשי מקצוע, וקראה כתבה מפחידה במיוחד בנושא, היא הבינה שבלוג צרכני נושא בחובו סיכון משמעותי, מפני תביעות מוצדקות (או לא) של גופים ש"נפגעו" מהביקורת שלה. גוף תקשורת נושא אחריות רבה, וככל שהבלוג שלה יהיה גדול יותר, פופולרי יותר ומצליח יותר, כך היא תהיה חשופה ליותר תביעות. כדי להסיר מעצמה אחריות אישית, חדווה בוחרת באופציה של חברה בע"מ, ומרחיבה את ההגנות עליה באמצעות ביטוח נגד תביעות.

שלומי מאמין כי הכנסותיו תעבורנה את סך ה-100 אלף ש"ח, כבר בשנה הראשונה. הוא החליט שבעסק שלו אין סיכון רב, ולכל היותר יפסיד את עלות העבודה במקרה שיצטרך לזכות לקוח לא מרוצה. הוא שקל תחילה להירשם כעוסק מורשה, בשל גובה ההכנסות שלו. אולם לאחר שהתייעץ עם חבריו, שגם הם מנהלים עסק עצמאי, הוא קיבל את המלצתם להתחיל בקטן ולגדול במידת הצורך. התחלת הפעילות כעוסק פטור תקל עליו בשלבים הראשונים של ניהול העסק, תחסוך ממנו טרדה רבה בגבייה ותשלום של מע"מ, ותקל עליו את הדיווח לרשויות המס. הוא החליט לבסוף להירשם כעוסק פטור – מתוך ידיעה שבכל עת יוכל לשדרג את מעמדו ולשנותו לעוסק מורשה, בהנחה וגובה העסקאות יהיה גבוה יותר מהתקורה השנתית.

קישורים שימושיים

חשוב לדעת: מדריך זה נועד לשמש להצגת הרקע להגדרת פעילות עסקית, ומעצם אופיו הוא מוגבל, חלקי ואינו מבקש או מתיימר להציג את הנושא על כל צדדיו, מורכבויותיו ובעיותיו. מדריך זה אינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם איש מקצוע מומחה בתחום הנדון, ובכל מקרה מומלץ לערוך בירור מקיף ואישי, העונה במדויק להגדרת הצרכים, המטרות והיעדים שלכם כעוסקים. כמו כן, יש לקחת בחשבון שחלקים ממדריך זה עשויים להיות לא מעודכנים, עקב שינויים בחקיקה, בהסדרי הרישום וכיוצ"ב.

הרשמו לעדכונים על מאמרים חדשים: