חדר משלי / יפעת גיא

יפעת ביקרה בבלוג שלי, קיבלה השראה, הפשילה שרוולים ויצאה להפוך את הממ"ד המבולגן לחדר שכל מטרתו היא כיף, השראה, עבודה יצירתית ומקום מפלט. היא אפילו כתבה לי כמה מילים, וצירפה תמונות שגרמו לי לחייך – ובענק. אם תשאלו אותי, זו המחמאה הכי גדולה שיכולתי לבקש

כשבעלי טס לחו"ל מטעם העבודה, מה שקורה אחת לכמה חודשים, אני נתקפת דיכאון גדול ורצון עז לעשות לו הפתעה. מה לא עשיתי: דיאטות, מתנות, צבע בשיער, בישולים מתוחכמים ועוד. הפעם החלטתי להפתיע אותו בדרך מעט אגואיסטית, אך חיובית לבית כולו.

זה התחיל במבט ארוך ומיואש לממ"ד הביתי שלנו: ערימות ענקיות של ארגזים שלא פורקו, בגדים ישנים, צעצועים לא רלוונטיים ומה לא. תמונת הלפני העגומה, קצת אחרי שהתחילה הסופר-וומן לִילָה לרוקן את החדר.

כשגלשתי במקרה לבלוג של טל איתן, שבו פוסטים מהפנטים על עיצוב פינת העבודה, החלטתי על ייעודו החדש של הממ"ד: חדר שכל מטרתו היא כיף, השראה, עבודה יצירתית ומקום מפלט.

ההחלטה הביאה איתה געגועים לחדר שהיה לי בבית אימא. חדר שלם שכולו שלי. לא חדר שינה משותף, אלא חדר שכולו שלי שלי שלי.

גייסתי עזרה, האביזרים המיותרים נמסרו לצדקה, הארגזים פורקו, הרצפה החלה להתגלות. ההתרגשות גדלה.

הטיזר הכי משמעותי בבלוג של איתן היה לוחות ההשראה היפהפיים של האיש מעורר הקנאה הזה. מדובר בלוחות קלקר עטופים בטפט צבעוני ושמח.

קבלו את תמונות ה"אחרי". תמונת הקומיקס שבקיר ממול היא צעד אחד קדימה שלקחתי את רעיון הטפטים על קלקר. השולחן, ללא ספק, הוא המקדש הפרטי שלי (אל דאגה, מאז שונה הרקע של הדסקטופ). וכמובן: לוחות ההשראה!

תודה לטל איתן על ההשראה. תודה ללילה הגיבורה. תודה לבעלי היקר. תודה לילד הדוגמן שלי שכל דבר נראה יפה כשתמונתו עליו.

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אתכם:

הרשמו לעדכונים על מאמרים חדשים: