החיים מתחילים בגיל ארבעים

אדם המגיע לגיל 40 ועשה קילומטרז' לא מבוטל בזירה המקצועית שלו, מביא לשולחן יכולות, ניסיון, הבנה, בגרות ובשלות שאדם צעיר המתמודד על אותה המשרה רחוק מלהשיג. אך היגיון ועסקים לא תמיד הולכים ביחד, ובפרט כשזה מגיע לחלק מהמעסיקים עבורם מה שחשוב הוא לא הניסיון או הידע, אלא הסטראיטופים הגלומים בהעסקת א/נשים שגילם, מגדרם, זהותם וקבוצת השתייכותם. תגובה לפוסט האורח של דבורית שרגל

שעון, זמן

כשקראתי לראשונה את הפוסט של דבורית שרגל בבלוג (המעולה, אגב) שלה – ידעתי שאני חייב לפרסם אותו כאן. דבורית העלתה נקודה מאוד נכונה, מעציבה ומדויקת להכעיס על אחת התופעות המטופשות בהן נתקלתי אי-פעם בתחום התעסוקה והקריירה, ובפרט במדיה: הפליה על רקע הגיל, להלן אייג'יזם.

יש המון חולות רעות בחברה הישראלית של שנת 2011, גם בשדה התעסוקתי והקרייריסטי. זו לא מחלה שלנו בלבד, מדינות רבות לוקות בה. אבל דווקא כאן, כשרבים-רבים מתחרים על משרות בודדות, הפך הגיל לקריטריון מטופש לקבלה או דחייה לעבודה. דווקא במקום שבו אמורים היינו להעריך ניסיון מקצועי, ידע, חשיבה שמתפתחת לאורך שנים – יש עדיין מעסיקים רבים שמעדיפים את הצעיר חסר הניסיון על פני המבוגר המנוסה, משיקולי מחיר, תדמית או השד יודע מה.

כל בר-דעת יבחין מיד שמדובר בדיסוננס. הרי אדם המגיע לגיל 40 ועשה קילומטרז' לא מבוטל בזירה המקצועית שלו, מביא לשולחן יכולות, ניסיון, הבנה, בגרות ובשלות שאדם צעיר המתמודד על אותה המשרה רחוק מלהשיג. אך היגיון ועסקים לא תמיד הולכים ביחד, ובפרט כשזה מגיע לחלק מהמעסיקים עבורם מה שחשוב הוא לא הניסיון או הידע, אלא הסטראיטופים הגלומים בהעסקת א/נשים שגילם, מגדרם, זהותם וקבוצת השתייכותם.

ולא רק הסטריאוטיפים, הרואים משום מה באנשים בני 40+ "עייפים" או "חסרי מוטיבציה", הם שמונעים את העסקתם של רבים בתפקידים כאלו ואחרים. גם העניין הטכני, של משכורות נמוכות המאפיינות את תחום התקשורת והמדיה, גורם למעסיקים לשקול פעמיים לפני שהם מביאים אדם מבוסס, עם או בלי משפחה, לעבוד תמורת שכר מעליב לכל הדעות. להעסיק בחור צעיר וחסר ניסיון ("רעב", כפי שאוהבים לכתוב במודעות הדרושים) – נשמע הרבה יותר נכון.

בעיניי, יש משהו מאוד אידיוטי בכל הקונספט הזה של "אנשים רעבים הם עובדים טובים". אז נכון שאדם רעב יאכל הכל, ולא יבחל במנה המוגשת לו, אבל ברגע שיציעו לו משהו טעים יותר הוא יתחפף מבלי לחשוב פעמיים. וכך נראה שבעסקים רבים צירי הדלתות מסתחררים מרוב אנשים שנכנסים – ויוצאים – ורק מעטים מנהלים קריירה לאורך זמן, צוברים ניסיון ומצליחים לבסס את יכולותיהם בארגון ולתרום להתפתחותו ולגיבוש מה שיועצים עסקיים אוהבים לכנות בשם "גוף הידע הארגוני". במילים אחרות: יש לנו עסק עם ארגוני מתלמדים, שוליות ואנשים זמניים.

מיותר לציין שאיכות התוצר שארגונים כאלו מפיקים, בטווח הקצר אך בעיקר בטווח הרחוק, היא בינונית מינוס. על נאמנות אין מה לדבר בכלל, וגם מקצועיות היא עניין מאוד דינאמי. את הקריירה שלי התחלתי אמנם לפני גיל 20, אבל עם יד הלב אני יכול לומר שרק אחרי שטעיתי, שגיתי, חטפתי, הותקפתי, נאבקתי, הובסתי ונדרסתי, הצלחתי להפוך לאיש מקצוע. את העסק הראשון שלי הקמתי בגיל 18, אם לא מחשיבים את עסקי-המיקרו של נעוריי, אבל רק אחרי שנים של ניסיון ועבודה, שגיאות ולמידה, הצלחתי להבשיל ולהביא את העסק לליגה של הגדולים.

"כשאתה רואה את קו הסיום – אתה מביא ספרינט"

אחת היזמות שאני מלווה כבר תקופה ארוכה היא אשה מבריקה, בת 45, שהגיעה אלי דרך חברים משותפים. בין המשפטים הראשונים שהיא אמרה לי, היה "אולי אני זקנה מדי לעסק הזה, אבל מצד שני אני כבר לא צעירה מדי בשבילו". המשפט הזה נחקק אצלי בשכל, ושינה את הפרספקטיבה שלי על אנשים שנמצאים פחות או יותר בגיל שלה. אני לא מסכים עם חלקו הראשון, אבל את החלק השני לקחתי בשתי ידיים. אפשר להיות צעיר מדי לעסקים. אי-אפשר להיות מבוגר מדי. לאחר ליטוש הרעיונות שלה, הכוונה וקצת עזרה מצידי, היא הקימה עסק פורח שמפרנס אותה ואת בני משפחתה. זה לקח לה חצי מהזמן שלוקח ליזם ממוצע עמו אני עובד. כששאלתי אותה איך זה קרה כל כך מהר, היא הפילה אותי לרצפה עם הסרקזם המופלא שלה כשאמרה: "כשאתה צעיר אתה יוצא למרתון שרק אלוהים יודע מתי תגיע אל סופו ובאיזה מצב. בגילי, אתה זקן מספיק כדי לראות את קו הסיום של המירוץ ופתאום מתחשק לך להביא ספרינט".

אני עדיין מאמין שליזמות אין גיל. גם לא לעצמאות. שאתה יכול להחליט לצאת לקריירה עצמאית בגיל 25 ולהצליח, אתה יכול לנסות בגיל 60 ולהיכשל. אבל מהניסיון האישי שלי ומהעבודה עם יזמים רבים ושונים, אני יכול לומר בוודאות שהקמת עסק בגיל מבוגר יותר, יש משהו שונה לגמרי. הקצב שקול יותר, החשיבה בהירה יותר, והניסיון העסקי שהיזם צבר בעבודה כשכיר הוא משהו שאי-אפשר ללמוד לבד או "על הדרך". אתה פחות מפוזר, פחות מעורפל, יותר ממוקד ויותר מחושב. הסוציולוגיה מגלה לנו שבעולם המערבי של ימינו, מרבית בני ה-40 של היום כבר אינם מקובעים כמו בני ה-40 של פעם. הם שייכים לדור שהפנים ערכים של גמישות מחשבתית, יצירתיות, טכנולוגיה. המודלים המשפחתיים, הזוגיים, החברתיים שלהם מגוונים, ובניגוד לדורות הקודמים הם מאוד "פוסט-מודרניים" בסגנון חייהם והשקפותיהם. את אותם מאפיינים אפשר למצוא גם בפעילותם העסקית והקרייריסטית.

לצד הגמישות והגיוון הללו, נמצא גם את הניסיון שצעירים – באופן מתבקש – לא יכולים להביא לשולחן. דווקא אנשים שהשתפשפו כשכירים משך שנים, שהתגלחו על אחרים ולמדו מה לעשות (ולא פחות חשוב מכך – מה לא לעשות), מפגינים יכולות יזמיות מציאותיות ומוצלחות. לא סתם אומרים שכשיש לך מה להפסיד, אתה משתדל יותר. אתה חושב יותר. אתה לא מהמר, לא לוקח צ'אנסים מסוכנים. אם בגיל 17 החבר'ה ישכנעו אותך לקפוץ מהגג, בגיל 40 תתבונן כלפי מטה ותשאל את עצמך "למה לי?". אולי תחשוש מסיכונים, כמו כולם, אבל תדע שאתה יכול לנצח אותם. הבעיות הופכות לאתגר, כשאת הסיכונים שלך אתה בוחר בקפידה ולאחר מחשבה.

במקום לשנות את העולם כולו, שנו את העולם שלכם

זו הסיבה שאני כל כך אוהב לעבוד עם א/נשים בטווח הגילאים הזה, שכבר יש להם קריירה אך החליטו – לרוב בהדרגה – שהגיע הזמן לצאת לעצמאות. עם כל העצב שבדבר, סביר להניח שהתרבות שבתוכה אנחנו חיים לא תשנה עצמה במהרה. עשרות שנים של מאבק הנשים לזכויות, טרם תיקנו את הנורמות המעוותות בהעסקתן. עשרות שנים של מאבק בהומופוביה טרם העלימו את עוצמתה וסכנותיה. עשרות שנים של מאבק בזכויות מיעוטים אתניים וגזעיים, לא תיקנו את החברה ולא שינו ב-100% את פניה. אסור להיות פסימיים, צריך להמשיך להיאבק בקטן או בגדול, כל אחד כפי יכולתו ומרצו. אך במקביל לא כדאי לחכות. אם אתם בני ארבעים, קצת לפני או אחרי, ומרגישים חנוקים במקום העבודה שלכם, אם אתם מרגישים חוסר יציבות וחוסר ביטחון תעסוקתי וחוששים מחרב הפיטורים המרחפת, אני מציע שלא תילחמו בתחושה הזו. היא מתחפרת. היא פוצעת. היא מסרסת.

במקום זה, התבוננו על המרחק שעשיתם בחייכם, על ההישגים שלכם, על הניסיון שלכם, וחשבו לאט, ובזהירות, האם כדאי שתפסיקו סופסוף לרוץ במעגל הסיזיפי הזה. זה מפחיד לאללה, אבל אם תצאו לדרך עצמאית סביר שתגלו כמה ההחלטה להאמין בעצמכם משתלמת, כלכלית ורגשית גם יחד.

קרדיט תמונות: Robert Couse-Baker, CC BY 2.0

מאמרים מומלצים עבורכם

אל תפספסו אף מדריך!

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל
פרטיכם ישארו חסויים במערכת