עבודות יד: העבר, ההווה והעתיד של כולנו

עבודות יד פותחות עבורנו צוהר אל העבר, לעולם של עשייה ויצירה, לרגשות עשירים ומשמחים, לחוויות וזיכרונות עמוקים וחשובים. הן מחברות אותנו אל העבר וממשיכות אותו אל תוך העתיד, והן הולכות ומתחזקות בעידן שבו הכל מתועש, ממוכן ואנונימי. הנה כמה מחשבות ועובדות שכל יוצר ויוצרת צריכים לקרוא, לזכור ולהזכיר לעצמם

עבודות יד

מוצרים שיוצרו ביד הם מאז ומתמיד חלק מהתרבות האנושית. משחר ההיסטוריה אובייקטים מסויימים שיחקו תפקיד מכריע בעיצוב של חברות האדם, עבודות יד מילאו פונקציות שימושיות והישרדותיות, יצרו כלים שאפשרו לחברות להתבסס ולהתפתח, ושימשו אפילו להעברה של סמלים וערכים קהילתיים. ממצאים ארכיאולוגיים מראים כיצד כלים – כלי חרס, אבן, ברזל ומתכות אחרות, למשל – התפתחו והשתכללו, הפכו למורכבים ומגוונים, וכבר בשלב מאוד מוקדם נשאו עליהם עיטורים וקישוטים שהוסיפו אופי לכלים שימושיים והעשירו את השימוש בהם. אסתטיקה, צבעוניות, צורה, עיצוב, הם חלק מהרפרטואר הגדול של עבודות יד, ועד היום יש להם תפקיד בלתי-נפרד מחיי היומיום שלנו.

המהפיכה התעשייתית דחקה הצידה את מלאכות היד השונות והביאה בשורה בדמות מוצרי צריכה זולים, יחסית, בייצור ממוכן, תעשיתי והמוני. היא שינתה את דפוסי הצריכה של החברה, בעיקר במערב, אך עד מהרה הופיעה תגובת נגד מרעננת שהחזירה את עבודות היד לקדמת הבמה. בתוך פחות ממאה שנה, חזרו בני-האדם לחפש את הכלים המיוחדים, האינטימיים, החד-פעמיים, שנוצרים על ידי אמנים ויוצרים. יותר ויותר אנשים רוכשים היום – לצד מוצרים תעשיתיים אנונימיים מפסי ייצור – גם עבודות יד אישיות מאוד, בכל תחומי הצריכה. כלי בית, בגדים, אקססוריז, תכשיטים – זוכים לגרסאות חדשות-ישנות, ומלאכות שכמעט נדחקו לשוליים בשל התיעוש חוזרות למרכז הבמה, ובגדול.

כך שעבודות יד הן העבר, ההווה וגם העתיד של כולנו. היה להן, יש להן, ויהיה להן גם בעתיד, תפקיד מכונן בעיצוב הזהות שלנו. הן מאפשרות לנו להכניס את העבר אל תוך החיים שלנו, להתרפק על מסורות ישנות של Crafts, אומנות, ועל טכניקות מסורתיות שזוכות לטוויסט מודרני. עבודות יד הן פיסת נוסטלגיה וגם חתיכה מהמודרנה, ויותר מהכל הן משקפות את הרוח האנושית הפועמת, היצירתית והסוחפת.

ההצלחה של עבודות היד בשוק הכלכלי הקפיטליסטי החופשי, נובעת ממבנה העומק של תרבויות וחברות אנושיות, ומושפעת מתהליכים פסיכולוגיים ורגשיים. היא גם מעוגנת בדפוסים כלכליים של תרבות הצריכה, הון סמלי וסטטוס, ואלו חדשות טובות ליוצרים – ויוצרות – של עבודות יד. הנה, על קצה המזלג, מספר ממצאים שגיליתי במסגרת מחקרים שערכתי בעבודתי האקדמית, שבדקה (בין היתר) את התרבות החומרית, תרבות המייקרז (Makers) ותנודות בשדה החברתי-כלכלי בתחום עבודות היד והאומנות השימושית. הם מעניינים ומסקרנים, ולדעתי יש להם ערך משמעותי עבור כל מי שיוצר או צורך מוצרים בעבודת יד.

עבודות יד מחברות אותנו אל העבר

יש משהו נוסטלגי, רומנטי, ביתי, מוכר, גולמי, בעבודות יד. הן שייכות לעולם שבמציאות הכלכלית בה אנו חיים הולך ונעלם, נדחק הצידה בידי מכונות ופסי ייצור, מפעלים וסחורות שחוצות את העולם ונמכרות בכמויות עצומות. עבודות יד משקפות עולם אחר שכבר (כמעט) נכחד, שבו פשטות וגולמיות הן חלק בלתי-נפרד מהתהליך, והיצירה חשופה וגלויה לכל חברי הקהילה. הן מזכירות לנו פריטים מבית אמא, או סבתא, או סבתא-רבא, ומלבד הזיכרון שהן מקפלות בתוכן וההתרגשות של גילוי חפץ שפותח לנו צוהר אל העבר הפרטי או הקולקטיבי שלנו, הן טומנות גם עולם שלם של רגשות ושל געגועים וכמיהה לפעם.

תשומת לב כמו-אישית

מוצרים בעבודת יד משקפים עבורנו אהבה ותחושה של שייכות, קהילתיות ותשומת לב. כל פריט שמיוצר ידנית הוא One of a kind – או בקיצור OOAK. כאשר אנשים קונים מוצר בעבודת יד הם מדמיינים את היוצר רוכן מעל הפריט, משקיע בו מחשבה, כישרון, זמן, ויותר מהכל – אהבה ואכפתיות. בניגוד למוצרים המיוצרים במפעל במענה לצורך כלכלי ומכירתי, עבודות יד מציעות תקשורת ישירה עם היוצר ועם תהליך היצירה. זהו חיבור עמוק שלדעתי טבוע בכולנו.

עבודות יד ייחודיות וחד-פעמיות

האסתטיקה של עבודות היד היא כמעט תמיד ייחודית: אנו יכולים ליצור פריטים דומים אך הם לעולם לא יהיו באמת זהים לזה לזה. ייצור סדרתי בסטודיו הוא, בעיניי, טעות גדולה – אולי יותר נוח לנהל מלאי סדרתי ומחזורי, ואולי זה יותר "כלכלי", אבל איפה הכיף בליצור העתקים זהים של אותו הדבר? האם יוצרים באמת רוצים, או צריכים, להפוך את עצמם לפס ייצור של אדם אחד? היופי של עבודות יד הוא דווקא בחוסר השלמות שלהן, ב"טעויות" הקטנות שמוסיפות לכל חפץ אופי, ב"אי-שלמות" שבעצמה מהווה מערכת אסתטית שלמה של שלמוּת. האנושיות היא השחקנית הראשית כאן – בניגוד לרובוטים במפעל, בני-אדם עושים שגיאות, ואלו מבוקשות ומיוחדות כשזה מגיע לעבודות יד.

עבודות יד מתרגמות יצירתיות ודחף ליצור לאובייקטים פיזיים

אחד הדברים המעניינים שגיליתי במחקר שלי הוא שעבודות יד נתפסות כביטוי של הרוח האנושית, דחף יצירה ועשייה. האובייקט שאנו רוכשים מסמן עבורנו את הכיף והחדווה, ההומור וההנאה שבעבודה ידנית. מלבד הייחוד והיופי, הוא מציג בפנינו משהו שכולנו צריכים מדי פעם: תזכורת שאנו, בעצמנו, יוצרים – בין אם זה בסטודיו או אפילו "סתם" במשרד שלנו, לדברים שאנחנו עושים ביומיום יש משמעות, ואם אין – אנחנו צריכים לדאוג למצוא אותה במקום אחר. זה מאוד מעודד ודוחף ומעשיר לחיות עם חפצים שאנשים יצרו, וכשהם עומדים על המדף או על שולחן העבודה שלנו, הם מזכירים לנו שגם אנחנו יכולים ואולי גם צריכים ליצור. הם מעודדים אותנו לעשות ועושים לנו חשק להיות יצירתיים.

חפצים משמרי חוויות ונושאי זיכרונות

אם אנו מגישים ארוחת ערב מושקעת בצלחות שיוצרו בסטודיו בעבודת יד, אנחנו מעשירים את החוויה ונותנים עוד נושא שיחה סביב השולחן. אנו מספרים על הטיול הקטן שלנו לברצלונה, שם רכשנו את קערות הטאפס עשויות הטרקוטה האופיינית, ומתארים את הקדר הזקן ממנו קנינו את ספלי האספרסו הקטנים באיזו עיירה נידחת ביפן (במקור הם בכלל כלי סאקה, אבל אצלנו הם מקבלים שימוש חדש). הכלים האלו נושאים בתוכם זיכרונות וחוויות שאנחנו רוצים לשמר – ואולי גם להעביר הלאה. עבודות יד מכילות סיפורים קטנים ורגעים מרגשים, ומגע יד אדם אנושי ומעניין שמנצח בלי למצמץ כל קערת גולף אנד קו או צלחת איקאה. גם לאלו יש מקום ותפקיד בחיינו, אבל באירועים מיוחדים כאלו ואחרים, נרצה להשאיר את הסרוויס מהום-סנטר בארון ונשתמש בכלים מכפר האמנים ההוא בצפון או מהקדרית המדהימה עם הסטודיו הקטן בשוק הפשפשים בתל-אביב.

סמל סטטוס והון תרבותי

זה פחות רומנטי ופחות מרגש לדבר על עבודות יד כסמל סטטוס, אבל אי-אפשר להתעלם מהתפקיד הכלכלי-חברתי שלהן. ברגע שאנחנו לובשים בגד בעבודת יד, אנחנו ממקמים את עצמנו בתוך הירארכיה חדשה וחיצונית לאופנה השגרתית שכולם לובשים וקונים. כמו פרטי וינטג' ייחודיים, גם עבודות היד הן (כמעט) אך ורק שלנו. כולנו רוצים להיות מיוחדים, ולבטא את הקול הייחודי והאישי שלנו. בבגדים, בתכשיטים, בעיצוב הבית וסביבת החיים שלנו. עבודות יד הן מתווך לעולם האסתטי שלנו שמגן עלינו מפני שעמום ובנאליות, והן עוזרות לנו להיות מיוחדים – אנו משתמשים בהן כדי לשדר ולהעביר מסרים על העצמי-הפנימי שלנו, על האופי והזהות שלנו, ועל הסטטוס החברתי, אולי גם הכלכלי, שלנו.

לסיכום, עבודות יד הן הרבה יותר מאשר אובייקטים – יש להן פונקציה תרבותית, חברתית, כלכלית ואפילו רגשית ופסיכולוגית. הן מושרשות עמוק בחוויה האנושית שלנו ומשרתות מספר מנגנונים פנימיים ועמוקים, וגם חיצוניים ואקספרסיביים. הן דרך של ביטוי ושל יצירת זהות, הן מספרות עלינו ועל הבחירות האסתטיות והכלכליות שלנו, ומדבררות, בלי מילים, חלקים מהאני-הפנימי שלנו לעולם. יש בהן קסם ונוסטלגיה, רגש ורוך, ואינטימיות עמוקה מאוד שמקשרת אותנו ללב היצירה והעשייה. ויותר מהכל, הן חתיכה של תשומת לב של אדם אחד, היוצר, לפריט אחד, שאנו קונים ונוצרים קרוב קרוב לליבנו.

עלינו להזכיר את זה לעצמנו בכל קערה שאנחנו יוצרים, בכל תכשיט שאנחנו מעצבים, בכל בגד שאנחנו תופרים, בכל ציור שאנו מציירים או פסל שאנחנו מפסלים. להתנתק לפעמים מהרעש החיצוני של העולם, של קידומים בפייסבוק ובמנועי חיפוש, מבצעי מכירות וקמפיינים, מילות מפתח ותגיות, טקסטים שיווקיים וצילומים מפתים, ולהתמקד בלב ליבה של העשייה הפועמת בתוכנו. כל אלו חשובים וחיוניים, אבל רק כתוספת לדבר החשוב באמת: הצורך העמוק והבלתי ניתן ריסון שלנו להיות יוצרים ואמנים.

קרדיט תמונות: OXLAEY.com, CC BY 2.0

הצטרפו לתפוצה

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל

מאמרים מומלצים עבורכם

אל תפספסו אף מדריך!

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל
פרטיכם ישארו חסויים במערכת

הצטרפו לתפוצה

כתובת אימייל