כיצד צברתי 77 אלף עוקבים בפינטרסט (ואיך גם אתם יכולים)

לא פעם שואלים אותי איך הצלחתי "לאסוף" כל כך הרבה עוקבים בפינטרסט, והתשובה היא – לעשות את מה שאני אוהב, בכיף, בלי לחפש את הלייקים ובלי לנסות לשווק לאנשים שום דבר. פשוט להיות אני, לספר, דרך תמונות, מה אני אוהב ומה מעניין אותי, ולחכות שהאנשים המתאימים יגיעו (והם באים, והרבה)

פינטרסט בכיף

אני פעיל בפינטרסט כבר כמה שנים טובות, מטעמים אישיים ואנוכיים לגמרי. לומר שאני "פעיל" זה אנדרסטייטמנט, יותר נכון לומר שאני מכור, עם קבלות. יש לי למעלה מ-30 לוחות גלויים, כ-20 לוחות פרטיים, נכון לזמן כתיבת המאמר הזה נעצתי יותר מ-6,000 פינים ועשיתי כמעט אלפיים לייקים לתכנים שאהבתי ברחבי הרשת הנהדרת הזו. אני עוקב אחרי כ-2,000 אנשים וכפי שהכותרת אומרת, יש לי בסביבות ה-77 אלף עוקבים שאת כולם השגתי בלי להתכוון ובלי להתאמץ. הנה הפרופיל שלי, אם אתם סקרנים לראות.

זה לא מאמר על ניהול חשבון בפינטרסט או על איך לשווק בפינטרסט. אלו מאמרים שכבר פורסמו כאן באתר, ותוכלו למצוא אותם בקישור הזה. זה גם לא מאמר שילמד או יעודד אתכם לצבור כמות עוקבים, כי אני לא מאמין בתחרות פופולריות או חיפוש אחר הלייקים, אלא בדיוק ההיפך. אני תמיד מעדיף פחות עוקבים אבל כאלו שרוצים לקרוא / להתעניין במה שאני מפרסם, על פני מספרים גדולים ולכאורה מרשימים.

אבל זה כן מאמר שאמור להציג את תפיסת העולם שלי על פינטרסט, ובעצם, גם על שיווק. זו תפיסת עולם שאומרת שכאשר אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים, שמחים, רוצים ונהנים לעשות, זה מורגש וזה מושך. כשאנחנו באמת ובתמים מושקעים ומשקיעים במשהו, האנשים יבואו. זה נכון לפינטרסט, זה נכון לאתר שלי (שבו אתם נמצאים עכשיו, כמו עשרות אלפי גולשים בחודש, בלי פרסום ובלי קידום בתשלום), וזה נכון גם לעסק שלי.

כשבחרתי את השם של "כאן עובדים בכיף" היה לי חשוב לדבר על עבודה, אבל גם על כיף. אם קראתם משהו שכתבתי, תראו שאני לא מפחד מעבודה קשה. להיפך. אני אוהב אותה מאוד. אני לא מאמין בפתרונות קסם, שיטות פלא, טריקים לעשות מיליונים או עבודה מהבית שתעשה אתכם עשירים בלי שתצטרכו לצאת מהפיג'מה ובלי לעשות כלום. אבל אני כן מאמין שאפשר לעשות דברים אחרת, למצוא את העבודה שאנחנו נהנים לעשות, ואז כמעט ולא מרגישים שאנחנו עובדים. זה קורה על אוטומט, ומבחינתי, לכתוב מאמרים לאתר שלי, ללוות אנשים בייעוץ העסקי, ללמד מול כיתה – כל אלו דברים שמכניסים לי משכורת יפה בסוף החודש, אבל, יותר מהכל – גורמים לי לשמוח, להתרגש, ליהנות. זה קצת כמו תחביב, רק יותר מחוייב ויותר מאורגן, וכמובן, הרבה יותר רווחי.

בפינטרסט משתקפת התפיסה הזו שלי. אני מנהל את הלוחות שלי לפי מה שמעניין אותי. אני לא נועץ דברים שאני לא אוהב ולא מוצא מושכים ומסקרנים. יש לי לוח אחד שבו אני מרכז את מיטב פריטי ה-DIY שבהם נתקלתי, והוא, לבדו, מכיל כמעט 75 אלף עוקבים. יש לי לוחות שעוסקים בעיצוב הבית, תחביב שלי ומשהו שאני אוהב לחשוב עליו ולעסוק בו (יום אחד יהיה לי גם זמן ליישם), אמנות, טרנדים, וכמובן, אוכל וגינון. בקיצור: אני בקליפת אגוז. כל אחד מהם פונה לקהל שונה אבל גם דומה, של אנשים שמתעניינים במה שאותי מעניין ומה שאותי משמח.

אני משתדל להביא תכנים מן החוץ אל תוך פינטרסט ולא מסתפק רק בלנעוץ תכנים שמצאתי ברשת עצמה. אם נתקלתי בפוסט מעניין בבלוג, אני נועץ אותו בלוח המתאים. מצאתי ויז'ואל מעניין בקבוצת פייסבוק סגורה? אני מבקש אישור מהמפרסם, ומציב אותו (עם קרדיט, כמובן) בלוח הרלוונטי. אני לא כ"כ מקפיד, האמת, על תיוגים ועל כותרות או האשטגים, למרות שזה בהחלט עשוי לעזור לקידומים. באתי לעשות כיף, וזה היה הופך את השהות שלי שם למתישה ומייגעת, אז מראש אני מוותר על הכיף המפוקפק הזה.

יש לי גם לוחות נסתרים, שאני חולק עם אנשים ספציפיים לפי הצורך. למשל, 2-3 לוחות שעוסקים בעיצוב אתרים, ובהם דוגמאות לאתרי מסחר מוצלחים, תבניות וורדפרס שאני רוצה לנסות, אתרי שופיפיי מלאים בהשראה ועוד. כשאני עובד עם לקוח על פרויקט שדורש עבודת עיצוב והשראה, אני לא פעם פותח איתו לוח פרטי ובתוכו אנחנו מרכזים את החומרים הגרפיים המתאימים וכיווני המחשבה שלנו. זוהי תיקייה גדושה ברעיונות וקונספטים, והיא מעשרה מאוד את תהליך העבודה שלנו.

אני לא משתתף בלוחות ציבוריים. בעיניי זו הפרה בוטה של כל מה שפינטרסט מייצג: לוחות המוניים, עמוסים בזבל פרסומי, תוכן שהוא בגדר ספאם ותו לא. מבדיקה של עשרות חנויות אטסי ואתרי מסחר העושים שימוש אינטנסיבי בפינטרסט – מעולם לא ראיתי תשואה טובה ומשתלמת מהשתתפות בלוחות ציבוריים פרוצים שמהווים לוח מודעות סתמי למסרים שיווקיים. אנשים שעושים את זה, מציפים לי את הפיד הגדוש ממילא, ואני נוטה להפסיק לעקוב אחריהם ואחרי הלוחות שלהם. ומה שאיני אוהב שעושים לי, בטח שלא אעשה לחבריי ולעוקביי.

אני גם לא מאמין ב"לנעוץ בין שתיים לחמש" או "פחות משלוש נעיצות ביום ותגידו ללקוחות שלום". זאת אומרת, שאני לא חושב שאם אני "מפציץ" או "חופר" או "מציף". אני נועץ את מה שאני מוצא לנכון באותו הזמן ובאותו הרגע, וזה יכול להיות 40 נעיצות בשעה אחת, בשתיים לפנות בוקר או באמצע יום עבודה, כשאני בהפוגה קצרה משיחות, פגישות ושאר דברים משמחים. אני לא חושב שצריך לתזמן את ההנאה שלי מפינטרסט ולכן אני מאמין שהוא מצליח: אני לא משווק ולא מעמיד פנים ולא מחפש תוצאות. אני עושה כיף, ומי שמגיע הוא קהל היעד שמאמין, חושב וחי כמוני.

כותרת המאמר הזה מבטיחה לספר על איך הגעתי ל-77 אלף עוקבים, ואיך גם אתם תוכלו לעשות זאת בעצמכם. אם ציפיתם להוראות במבנה של "תעשו X ואז Y ותצליחו", אני מתנצל, לא זו הייתה הכוונה. אבל מה שכן כדאי שתקחו מכאן, אם אתם בעניין, זה את הצורך האמיתי והעמוק לעשות כיף מהעבודה שלכם, לתת משמעות לדברים, ובעיקר, לשחרר טיפה את הלחצים ואת הכללים, להגמיש אותם לפי הצרכים והרצונות שלכם, והאנשים כבר יגיעו. זה נכון לפינטרסט, אבל בתכלס, זה נכון לכל תחום אחר של החיים.

מחפשים תכלס? הנה כמה מאמרים רלוונטיים עבורכם:

הצטרפו לתפוצה

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל

מאמרים מומלצים עבורכם

אל תפספסו אף מדריך!

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל
פרטיכם ישארו חסויים במערכת

הצטרפו לתפוצה

כתובת אימייל