שיווק בעידן הריאליטי

"מצד אחד אומרים לי להיות אמיתי ואישי כדי לשווק את העסק שלי. מצד שני יש בתוכי קול חזק האומר שמי שאני זה לא מספיק טוב, ושאין לי זכות להיות ולהצליח. אז איך מגשרים על הפער הזה?", שואל שחר בן-פורת, בטור אישי נהדר שמספר על התהליך שאנחנו עוברים, יחד, בפיתוח העסק שלו

שחר בן פורת

האם יש לי זכות להיות מי שאני בעולם הזה, בלי לשנות את עצמי, בלי להתאים את עצמי לציפיות כאלה ואחרות. זו השאלה שמלווה את החיים שלי מאז בית ספר יסודי.

הילדים באותן השנים זיהו את התכונות יוצאות הדופן שבי – רגישות גבוהה ועדינות לא אופיינית – והפכו אותי למושא לקללות, הצקות ומכות. אין לך זכות להיות כפי שאתה, הם אמרו בין המילים והמעשים שלהם.

השאלה הזו, שנצרבה בתוך אחת הטראומות הגדולות של חיי, ממשיכה ללוות אותי מאז. בשנות הנעורים האמנתי שאם המשפחה והחברים שלי יידעו שאני הומו, לא תהיה לי זכות לחיות ביניהם. בתחילת שנות ה-20 לחיי הרגשתי רגשות דומים ביחס לעובדה שאני עושה מסע רוחני, שבא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שאני מתקשר ישויות מעולמות אחרים. הרגשתי כך לא רק ביחס לסביבה בה גדלתי, אלא גם ביחס לזוגיות שרציתי ליצור לעצמי: איפה אני אמצא בחור שגם ירצה אותי וגם נמצא במסע רוחני. עוד רצון שלא האמנתי שהוא אפשרי למישהו חריג כמוני.

אני פוגש את השאלה הזו פעם אחר פעם כעצמאי, כאשר אני ניגש לשווק את העסק שלי. המחשבה הדומיננטית ביותר שאני מזהה בתוכי אומרת שאני צריך להשתנות כדי שאנשים ירצו אותי ואת מה שיש לי להציע להם, בין אם זה לרכוש ספר, להצטרף לסדנה או לבוא לתקשור פרטי. זו מחשבה שבאה עם כאב האומר 'אני לא מספיק טוב'. כתוצאה מכך, לא פעם אני מסתכל על אנשים אחרים שעובדים בתחום בו אני עובד, אנשים שמספר הלייקים, הסדנאות וההרצאות שלהם גדול בהרבה משלי, ומנסה להתאים את עצמי אליהם.

כדאי להיות אמיתיים

כל זה קורה בעודנו חיים בעידן הריאליטי. אנו מחפשים את הסיפור האישי כדי להתחבר לאדם, ולראיה כל אותן תוכניות ריאליטי שמצליחות בארץ ובעולם. זה כמובן חורג בהרבה מתחום הבידור: אחד הרעיונות הדומיננטיים בתחום השיווק אומר שעלינו לספר על עצמנו כדי שיתחברו לעסק/מוצר/רעיון שלנו, במיוחד אם מדובר בעסק של אדם אחד, אבל לא רק במקרים אלו; גם חברות גדולות מנסות להיות יותר אישיות כדי להתחבר לצרכנים.

כל זה יוצר בתוכי סתירה של ממש. מצד אחד, אני חושב/מרגיש/מאמין שאני לא מספיק טוב ולכן אין לי זכות להיות. מצד שני, אני מבין שאני צריך לספר על עצמי כדי שאנשים יתחברו אלי. איך מגשרים על הפער הזה?

אתם צריכים יועץ טוב. לא כזה שבהכרח מומחה בכל הטריקים השיווקיים, אלא כזה שיידע לעודד אתכם להיות אמיתיים באופן שבו אתם מציגים את עצמכם בעולם. זה נכון אם אתם רוצים ליצור זוגיות בעלת משמעות; העמדת פנים היא אנטי-תזה לאינטימיות. זה נכון גם בשיווק – כשמכירים אותנו, מזדהים איתנו ומתעניינים יותר במה שיש לנו לתת. זו אחת הברכות שאני מוצא בעבודה עם טל איתן בשנה החולפת: פעם אחר פעם הוא מעודד אותי ללכת בעקבות האינסטינקטים שלי, לחשוף את מי שאני כפי שאני, ולצמצם ככל האפשר את ההשוואות שאני עושה לאחרים.

גם הכאב יעבור

יועץ, חשוב לומר, אינו מספיק. הוא רק יכול לעזור ולכוון אם אנו בוחרים ללכת בנתיב הזה, שבו אנו חושפים את מי שאנחנו. את הדרך אנו עושים בעצמנו, ואחד האתגרים הגדולים שיש בה כרוך בהתמודדות עם הרגשות הכואבים: הכאב שאומר אני לא מספיק טוב, שאין לי זכות להיות ולהצליח כפי שאני. מהכאב נובעים הפחד מדחיה, הפחד מלהישאר לבד ושלל ההשוואות שאנו עושים כמעט באופן אוטומטי.

ההתמודדות הרגשית מאתגרת משתי סיבות עיקריות. ראשית, מדובר ברגשות כואבים מאוד, עוצמתיים, שכאשר מרגישים אותם אנו פעמים רבות מתקשים לפעול ולחיות כפי שאנו רגילים. שנית, באותם הזמנים אנו מרגישים שזה לא יעבור לעולם, שאנו נתקע במצב הזה. הפחד שלנו מהרגשות הללו הוא האתגר – והוא גם המפתח.

בשבועות האחרונים זה בדיוק מה שעובר עליי. אני מתכנן ערב תקשור מיוחד בבית ציוני אמריקה בתחילת ינואר. זו תהיה הפעם הראשונה שאני מקיים אירוע כזה, בהיקף כזה, ומרגע שחתמתי על ההסכם עם המקום, גואים בי כל אותם הרגשות הכואבים. כתוצאה מכך אני צריך יותר זמן לבהות בטלוויזיה ולא לעשות כלום, ויש רגעים בהם זה נראה לי כאילו זה לא יעבור לעולם.

לשמחתי, אחרי יותר מ-20 שנה של עבודה רגשית בלתי פוסקת, למדתי מה הם הדברים שעוזרים לי בתקופות האלה:

  • אני מזכיר לעצמי שכל הרגשות חולפים, גם אם לוקח להם זמן. כל רגש שהרגשתי במהלך חיי – כעס ועצב, שמחה והתרגשות – חלפו והשתנו.
  • אני מדבר על מה שאני מרגיש. זה עוזר לפרוק את העומס הרגשי, והתגובות יכולות לעזור לי לראות את הדברים באור חדש. רק שימו לב עם מי אתם מדברים: אם מדובר באנשים שכל מה שיש להם לומר לכם הוא "מה אתה כל כך היסטרי?!?", כדאי שתמצאו אנשים אמפתיים יותר.
  • אני הולך לטיפול. למעשה, אני הולך לטיפולי הילינג ושיחות פעמיים בשבוע כבר מעל ל-15 שנה; זו התרכובת שעוזרת לי לצלוח את החיים הללו בצורה הטובה ביותר. בתקופות כואבות במיוחד, אני מגדיל את מספר הטיפולים. רוב האנשים לא הולכים לטיפול בכלל, מתוך האמונה שלהצליח לבד זו עדות להישגים שלהם. אתם יכולים כמובן להמשיך לפעול כך, אבל אם אתם רוצים לצמצם את הסבל שלכם ולקצר את הדרך, לכו לטיפול רגשי עמוק. אפילו אם זה רק לתקופה קצרה, עד שתחצו את הכאב הרגשי שלכם.

לי אישית זה קרה בשיחת הייעוץ האחרונה עם טל, שמצטרפת לטיפולים הקבועים שאני מקבל. כאשר הבנתי פתאום שהכאב, הפחדים והמחשבות לבטל את האירוע נובעים מהאמונה שאין לי, כפי שאני, זכות להיות, הכאב הגדול חלף והתפוגג; והתשוקה, האמונה וההתלהבות להמשיך ללכת בדרכי, אחרי עצמי, הופיעו מחדש.

שחר בן פורת הוא עיתונאי, סופר, מטפל ומתקשר. הוא כותב במוספים, מגזינים ואתרים שונים במגוון רחב של נושאים. במקביל הוא עוסק בתקשור ובמודעות עצמית. לאתר שלו: http://tohar.co.il.

אל תפספסו אף מדריך!

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל

מאמרים מומלצים עבורכם

אל תפספסו אף מדריך!

הרשמו כעת לרשימת התפוצה של כאן עובדים בכיף ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, מאמרים, מדריכים וטיפים לניהול העסק העצמאי, מסחר אלקטרוני, חנויות אונליין ועוד.
כתובת אימייל
פרטיכם ישארו חסויים במערכת